אומנות

האומנות היא מבע אנושי, ייחודי ומורכב המשלב בין מבנה, צורה ותוכן ובאמצעותה נותן הילד ביטוי לעולמו הפנימי ולארועים בחייו. דרכה יבטא כשרים יצירתיים וייחודיים לו מעולמו התת מודע. היא משמשת אמצעי תקשורת בלתי מילולי להבעת רגשות, התנהגויות שונות, כעסים ודחפים, מודעים ובלתי מודעים.

אמצעי ההבעה האומנותית משמשים לשתי מטרות המושפעות האחת מהשנייה. האחת, אמצעי לביטוי מגוון הרגשות המציפים את הילד ; השנייה, שינוי עמדות והתנהגויות באמצעות הכלי האומנותי כמתווך "בלתי ישיר". לדוגמא, ילד כועס על אימו. אינו יכול לכעוס עליה מחשש לאבד את האהבתה, אך יכול לכעוס על דמות האישה המצוירת על הדף.

היתרון בכלים האומנותיים, מלבד היותם אמצעי תקשורת בלתי מילוליים הוא בנגישות שלהם לכל אדם ובמיוחד לילדים. לילדים יש תפיסה יוצאת דופן של דמיון ורגישות לצבע, איזון ועיצוב וכל ילד משרבט עוד לפני שמסוגל לדבר.

מלאכת האומנות מסייעת לילד לבטא חוויות ורגשות אישיים מעולמו הפנימי. היא לא העתקה של המציאות, אלא ביטוי מקורי, שיקוף מובהק לתהליכים חשיבתיים במוחו של הילד ומיזוגם עם ניסיון העבר. כן, היא מסייעת לו לפתח בטחון עצמי, ביטוי עצמי החשוב כל-כך להתפתחותו וכושר המצאה, באמצעות השימוש בחומרים שונים.

צרכים נפשיים כגון חשיבה, דמיון, ריגוש, חלימה נשלטים באומנות על ידי חוקים שהם מעבר להיגיון היום יומי המאופיין בחשיבה לוגית. ההתנסות האומנותית כבר בגיל צעיר מאפשרת לילד לפתח כשרים עמוקים יותר הקשורים לרגש ולרצון עוד לפני שיגיע או יבטא חשיבה אינטלקטואלית. יכולת החשיבה, על אף שנחשבת היום כפסגת התפקוד האנושי היא היכולת הקלה ביותר להשגה כיום. אתגר קשה הרבה יותר הוא פיתוח יסודות איתנים של רצון בריא ורגש מאוזן שחסרונם מורגש לעיתים קרובות בבגרותו של הילד. טיפוח הילד באמצאות המרכיב האומנותי בגילאים הצעירים, לא רק שאינו פוגע ביכולת החשיבה העתידית, אלא להפך, זה המצב הבריא שעליו תיבנה יכולת החשיבה הנכונה. זאת בהנחה בסיסית שכדי שיצירתו של הילד תהיה חופשית ומשקפת, עליו לפעול עם מה שהוא יוצר ולתוכו. תפקידו של המדריך לסייע לו לגלות את מהותו ולהביא אותה לעולמו היום יומי באמצעות היצירה.

לפיכך, קיימת חשיבות רבה למה הילד חווה במהלך העבודה, על אילו מכשולים (טכניים ורגשיים) מתגבר, האם מרשה לעצמו לטעות, לראות את הטעות ולהיווכח שלכל מאמץ פנימי שיעשה תהיה השפעה על התקדמותו.

המטרה, להביאו לידי כך ששמחה והתלהבות בשילוב רצינות וחריצות יהיו שותפים צמודים בתהליך, כך שמשהו מנפשו של הילד יזרום לתוך החומר וישתקף בו. אין להתעלם מהעובדה כי האומנות ותוצריה מספקים את "עונג היופי" כביטוי רגשי אסתטי שהופך לחלק מאבני היסוד של הילד המתפתח.

הגירוי שנוצר באמצעות האומנות, גירוי ויזואלי וחושי היא זכותו הטבעית של הילד הצעיר, מעשיר את המוח, מפתח את רגישותו ועירנותו לסביבה והכרחי להתפתחותו כפרט בוגר בחברה אנושית.